בסיס וממד
בסיס וממד
הגדרה:
יהי
מרחב וקטורי נוצר סופית מעל שדה , ותהי . הקבוצה נקראת בסיס של אם בלתי תלויה לינארית ופורשת את . אנו נראה כי מספר האיברים בבסיס של אינו תלוי בבחירת הקבוצה , כלומר בכל בסיס של יש אותו מספר איברים, ולכן למספר זה יש שם. מספר האיברים בבסיס כלשהו של נקרא הממד של ומסומן: 
הערות:
- מרגע זה כל הבסיסים הם סדורים. כלומר סדר איברי הבסיס חשוב, ושינוי סדר האיברים בבסיס נותן בסיס אחר.
 
הגדרות שקולות לבסיס
משפט:
יהי
מרחב וקטורי נוצר סופית מעל לשדה , ותהי . אזי, הבאים על הקבוצה שקולים: 
- הקבוצה
 היא בסיס של (כלומר בלתי תלויה לינארית ופורשת את . - הקבוצה
 פורשת מינימלית של (אין קבוצה יותר קטנה מ- הפורשת את ). - הקבוצה
 בלתי תלויה מקסימלית ב- (אין קבוצה בת”ל יותר גדולה ממנו ב- ). 
הערות:
- הממד של
 כמרחב וקטורי מעל - . אבל, מעל : 
משפט ההחלפה
משפט:
יהי
מ”ו מעל שדה . אזי, מספר האיברים בכל קבוצה הפורשת את גדול או שווה למספר האיברים בכל קבוצה בת”ל ב- . במילים אחרות: 
תהיקבוצה פורשת של . 
תהיקבוצה בלתי תלויה לינארית ב- . אזי . 
קבוצה עם מספר מסוים של וקטורים
משפט:
יהי
מ”ו מממד מעל שדה . אזי: 
- כל קבוצה
 ב- המכילה יותר מ- וקטורים היא תלויה לינארית. - כל קבוצה
 ב- המכילה פחות מ- וקטורים לא פורשת את . 
יהימ”ו מממד מעל שדה . אזי: - כל
 וקטורים בת”ל ב- הם בסיס. - כל
 וקטורים הפורשים את הם בסיס. 
ממד תת מרחב
משפט:
יהי
מ”ו מעל לשדה . נסמן . יהי תמ”ו. אזי: 
- מתקיים
 . - מתקיים
 אמ”ם . 
קבוצה פורשת למרחב הסכום
משפט:
יהי
מ”ו מעל שדה . יהיו שני תת מרחבים של . יהי בסיס של , ויהי בסיס של , אז קבוצה פורשת . 
קואורדינטות
הגדרה:
יהי
מרחב וקטורי מעל השדה ויהי בסיס סדור כלשהו של . נתאים כל את וקטור הקואורדינטות . כלומר, לכל וקטור שאנו יכולים לכתוב כך (כי בסיס): נתאים את וקטור הקואורדינטות
: התאמה זו היא פונקציה (כיוון ש-
בסיס ולכן פורש, לכל יש וקטור קואורדינטות, והוא יחיד לפי הטענה). פונקציה זו היא חח”ע ועל כי בהינתן
-יה , מקור שלה יהיה . 
יתרה מזאת, היא משמרת חיבור וכפל בסקלר:
- לכל
 , מתקיים: - לכל
 מתקיים: 
הוכחה:
- נניח 
 , .
אזי .
כלומר: 
תוצאה: קבוצת ווקטורים 
הוכחה:
- קבוצה 
 תלויה קיימים , כך שלא כולם אפסים, כך ש . - הקבוצה 
 תלויה קיימים , כך שלא כולם אפסים, כך ש (פונקציה חח”ע ועל). - הקבוצה 
 תלויה קיימים , כך שלא כולם אפסים, כך ש (לפי 1). - הקבוצה 
 תלויה קיימים , כך שלא כולם אפסים, כך ש (לפי 2). 
דוגמאות:
- קבע האם קבוצת המטריצות הבאה מהווה בסיס ל-
 . כיוון שמדובר בקבוצה בת
מטריצות די לבדוק אם הן בת”ל: נבדוק את הקואורדינטות שלהן לפי הבסיס: אז הקואורדינטות שלהן:
נבדוק אם וקטורים אלו בת”ל:
קיבלנו כי הוקטורים הנ”ל בת”ל. בנוסף,
, וקיבלנו גם וקטורים בת”ל, ולכן קבוצה זו פורשת את המרחב . 
2. קבע אם הקבוצה הבאה היא בסיס של: יש פוטנציאל לבסיס, כי
שזהו מספר הוקטורים הנתונים. די לבדוק, האם הם בת”ל, ניקח קואורדינטות לפי (בסיס). כבר ברור שהקבוצה תלויה (כי
). לכן אין זה בסיס של . 
תרגילים:
- לאלו ערכי 
 הוקטורים הבאים בסיס של ? ישנם וקטורים במרחב -ממדי לכן מספיק להראות שהם בת”ל. קיבלנו כי בסיס אם”ם . - מצאו בסיס וממד למרחבים הבאים:
 איבר כללי ב- : קבוצה פורשת: זוהי קבוצה בת”ל כיוון ש: זוהי מטריצה מדורגת ולכן בת”ל. לכן הקבוצה הנ”ל גם בסיס. ממדה: .
איבר כללי ב- : קבוצה פורשת: ניתן לראות כי בת”ל (המטריצה המתקבלת מדורגת) ולכן היא בסיס. כלומר: . 
תרגיל: הוכח/הפרך:
- אם 
 תמ”ו, אז .
הטענה נכונה. אם בסיס של , אז הוא בת”ל מקסימלי ב- . אבל לא בהכרח מקסימלי ב- . ולכן . 
הצבת מטריצה בפולינום
הגדרה:
יהי
. אזי: 
תרגילים:
- הוכיחו כי לכל מטריצה 
 , קיים פולינום לא אפס ממעלה לכל היותר שמאפס את .
נביט ב- - וקטורים. זו קבוצה ת”ל, כיוון שיש לנו יותר וקטורים מאשר ממד המרחב ( ) לכן קיימים סקלרים לא כולם אפס, כך ש: נגדיר ואכן מתקיים .
 
תרגילים:
- נתון 
 כך ש:
א. בת”ל
ב. בת”ל
ג.
הוכחו כי בת”ל.
פתרון:
ניקח: רוצים להראות שכולם בהכרח אפסים.
מ-ג’ נובע כי: . בנוסף, מתקיים כי אחרת בסתירה ל-ב’. נציב: מ-א’ נובע כי: מצאנו כי , ולכן בת”ל
 
משפט הממדים הראשון
משפט הממדים הראשון
משפט:
אם
ו- ת”מ של , אז: בפרט, אם
(הסכום ישר) אז: 
הוכחה:
נניח 
צ”ל: 
לשם כך נציג בסיס של 
יהי 
ולבסיס של כל 
נתבונן בקבוצה 
די להראות ש-
- פורשת את כל 
 : יהי . אזי:
לכן נפרש ע”י הקבוצה . - נראה שהיא בת”ל. נתבונן ב:
 נסמן , אזי גם מתקיים: לכן .
מכאן שניתן לרשום את כצירוף לינארי של איברי בסיס החיתוך. זהו בסיס של ולכן בת”ל:
נציב ב- : זהו בסיס של . לכן הם בת”ל. לכן הקבוצה בת”ל. 
ממד מרחב השורות של מטריצה שווה לדרגתה
משפט:
תהי
. אזי ממד מרחב השורות של שווה לדרגה של . כלומר 
הוכחה:
למציאת ממד השורות של 
השורות השונות מ-
ממד מרחב השורות של מטריצה שווה לממד מרחב העמודות שלה
משפט:
תהי
. אזי ממד מרחב השורות של שווה לממד מרחב העמודות שלה: או:
דוגמאות:
- האם מרחב השורות של
 שווה ל- ? לפי משפט, תת מרחב שווה למרחב כולו אם”ם הם בעלי אותו ממד. ממד מרחב השורות שווה לדרגתה, שהוא לפי המשפט שווה לדרגתה של המטריצה המשוחלפת,
. 
קל לראות כי שתי העמודות הראשונות שללא פרופורציונליות, ולכן הן בת”ל. מכך נסיק כי: אבל, העמודה השלישית היא צ”ל שתי העמודות הראשונות, ולכן היא תתאפס בדירוג. לכן:
לפי משפט, נסיק כי
, לעומת שעבורו ולכן מרחב השורות של אינו שווה ל- . 
דרגת מכפלת מטריצות קטנה או שווה למינימום הדרגות של גורמיה
משפט:
יהיו
מטריצות כך שהמכפלה מוגדרת. אזי: 
הוכחה:
לפי טענה, עמודות 
ולכן לפי משפט:
ולפי משפט:
באותו אופן, כיוון ששורות 
ולכן:
ממד מרחב הפתרונות של ממ”ל הומוגנית
משפט:
תהי
, אזי ממד מרחב הפתרונות של הממ”ל ההומוגנית שווה ל- , כלומר שווה למספר דרגות החופש של הממ”ל 
דוגמאות:
- מצאו בסיס וממד למרחב הפתרונות (
 ) של המערכת ההומוגנית: קיבלנו כי:
ווקטורים אלו פורשים את
ובת”ל. ולכן . 
באופן כללי:כלומר ממד מרחב הפתרונות שווה למספר דרגות החופש.
