שאלה 1
נתונים:
סעיף 1
נתון כי שני הקירות קשוחים לחלוטין, ולכן בכל התיבה:
לכן, מחוק הוק המוכלל:
נתון כי מפעילים לחץ על שתי הפאות הניצבות, כך שנוצרת לחיצה על התיבה. כלומר,
נתון גם כי שתי הפאות הנותרות של הקובייה חופשיות מעומסים. לפיכך,
נציב ונקבל:
סעיף 2
טנזור המאמץ שלנו נתון ע”י:
נפרק את הביטוי הנתון לשתיים:
מתקיים
נציב בביטוי המקורי ונקבל:
סעיף 3
העיבור במערכת המקורית נתון ע”י (לפי קשרי מאמץ עיבור):
הסיבוב הנתון:
לכן טנזור הסיבוב:
לפיכך, העיבורים בכיוונים הנורמליים למערכת הצירים החדשה נתונים ע”י:
נפתח את הביטוי הרצוי:
נציב:
סעיף 4
נתון:
לכן:
לפיכך:
סעיף 5
סיב חומרי שהיה בכיוון
סיב חומרי שהיה בכיוון
תיאור ההזזה.
סעיף 6
טנזור גרדיאנט ההזזה שלנו ייראה כך:
נשתמש באותו טנזור הסיבוב:
לכן:
סעיף 7
קריטריון פון-מיזס נתון ע”י:
נרצה למצוא את המאמצים המתפתחים במצב החדש שלנו.
מהגדרת טנזור העיבור נקבל:
מקשרי מאמץ עיבור:
נרצה למצוא את המאמצים הראשיים:
ולכן המאמצים הראשיים הם:
נציב בקריטריון פון-מיזס:
שאלה 2
נתונים:
סעיף 8
נפרק את המבנה לחלקים. החלק האופקי העליון בעל רכיב
החלק האנכי הימני בעל רכיב
לאחר הזזה לפי שטיינר הוא לא ישתנה כי מרחקו האנכי של מרכז המסה שלו ממרכז המסה של כלל החתך הוא אפסי. לפיכך:
החתך סימטרי, והרכיב
סעיף 9
גודל המאמץ
נמצא את המומנט הפנימי
דג”ח חיצוני על הבעיה. התעלמנו מהתגובה האופקית ב-
כי קל לראות שהיא אפסית.
משיקולי שיווי משקל, ניתן לראות ש:
חתך חיובי באמצע הקורה.
משיקולי שיווי משקל:
נציב בחזרה בביטוי עבור
המקסימלי יתקבל עבור
סעיף 10
הכוח השקול נתון ע”י הסכימה של המאמצים בקטע הרצוי:
הכוח השקול הזה כולל גם את
סעיף 11
המאמץ הוא כמו עומס מפורש.
נשים לב שניתן להחליף את ה”עומס המפורש” בכוח מרוכז הפועל במרחק
לכן המומנט:
סעיף 12
חתך חיובי במרחק
מסמך .
משיקולי שיווי משקל, מאמץ הגזירה נתון ע”י:
מאמץ הגזירה נתון ע”י:
נציב את הנתונים שלנו:
נקבל
נציב ב-
סעיף 13
בנקודה
לפיכך, ה-
נציב ב-
שרטוט של מחצית מהחתך. נשים לב שאנו בעצם מחשבים כאן את מאמץ הגזירה על שתי שפות (שהוא זהה בשתיהן מטעמי סימטריה).
סעיף 14
מאמץ הגזירה ב-
מזרימת הגזירה, ניתן לראות כי
סעיף 15
לא בחומר.
שאלה 3
נתונים:
סעיף 16
דג”ח חיצוני על הבעיה הנתונה. התגובה האופקית ב-
לא משורטטת כי קל לראות שהיא אפסית.
משיקולי שיווי משקל ניתן לראות ש:
חתך חיובי
.
משיווי משקל על מומנט סביב החתך:
נציב את הנתון על
סעיף 17
רכיב המאמץ נתון ע”י:
טנזור האינרציה והשטח של החתך:
משיקולי שיווי משקל, הכוח הנורמלי מקיים:
נציב הכל בחזרה בביטוי עבור
המשתנה
סעיף 18
גודל מאמץ הגזירה נתון ע”י (במערכת ראשית, חומר איזנטרופי):
מהדג”ח הקודם ניתן לראות שבמקרה שלנו:
לכן:
התת-חתכים הרלוונטים לבעיה.
ניתן לראות ש-
כלומר,
לכן הרכיבי
סעיף 19
נשתמש בשיטות אנרגיה. האנרגיה האלסטית האגורה בגוף נתונה ע”י:
נפרק לארבעה קורות, כאשר נשים לב שבכל קורה מומנט הכפיפה מתפתח באותו הגודל ככל שמתקרבים ל-
דג”ח על קורה
.
קל לראות מהדג”ח שמתקיים:
לפיכך יש גם סימטריות עבור החלק העליון מבחינת מומנט הכפיפה הפנימי.
מומנט כפיפה זה נתון ע”י:
כאשר
תזוזת הקורה העליונה היא גם התזוזה האנכית של נקודה
סעיף 20
נפעל שוב בשיטות אנרגיה, אך הפעם נפעיל כוח דמה
הדגמה של אופן הפעלת הכוח.
כעת, מדג”ח חיצוני זריז, לסמך ב-
לכן, בקורה
חתך בקורה
.
משיקולי שיווי משקל:
כעת, האנרגיה האלסטית נתונה ע”י:
לפי משפט קסטיליאנו, נקבל את התזוזה האופקית של
במקרה שלנו
סעיף 21
באותו אופן כמו בסעיף קודם, “נמציא” מומנט דמה ב-
הדגמה של אופן הפעלת המומנט.
התגובות בסמכים כעת יהיו (מדג”ח חיצוני, מומנט סביב נקודת הפעלת
מסכום כוחות:
ולכן:
חתכים בקורה
.
משיקולי שיווי משקל, כאשר
כאשר
עבור
לכן האנרגיה האלסטית שאגורה במבנה תהיה מהצורה הבאה:
כאשר האינטגרל הראשון מייצג את המומנט כפיפה בקורות העליונות, שלא השתנה בסעיף זה, כי הוא לא תלוי ב-
המומנט
אכפת לנו רק מהמקדם
ולכן גודל זווית הסיבוב נתונה ע”י:
סעיף 22
שוב, “נמציא” כוח דמה אופקי בנקודה
אופן הפעלת הכוח.
כמו בסעיף 20, האנרגיה האלסטית האגורה במבנה כעת שונה, אבל היא סימטרית לעומת המקרה בסעיף ההוא.
לפי משפט קסטיליאנו, נקבל את התזוזה האופקית של
לכן:
ואז הגודל: