מבוא
עד כה התעסקנו בבעיות חום במצב מתמיד, כך שבמשוואת החום תמיד איפסנו את
שיטת הקיבול המקובץ
בעיית חום נפוצה היא אחת בה מוצק כלשהו חווה שינוי פתאומי בסביבה התרמית שלו. קחו למשל מתכת חמה שהיא בהתחלה בטמפרטורה אחידה
קירור של מתכת חמה. (Bergman & Lavine, 2017).
בהנחה והחיסום התרחש ברגע
מחוק חוק פורייה, הולכת החום כאשר אין גרדיאנט טמפרטורה אומר שיש הולכה תרמית אינסופית. כמובן שתנאי זה לא אפשרי. אבל, תנאי זה ניתן לקירוב אם ההתנגדות להולכה בתוך החומר היא קטנה מספיק לעומת ההתנגדות למערכת חום בין המוצק לסביבה שלו. נגיע למתי מותר לנו להניח את הנחה זו בהמשך.
אם נזניח את את גרדיאנטי הטמפרטורות במוצק, לפי חוק ראשון על הנפח בקרה המוצגת לעיל תהיה מהצורה:
או פשוט:
כאשר
אם נסמן
כאשר נשים לב שקיבלנו אקספוננט עם קבוע זמן תרמי:
כאשר ל-
עבור המקרה שבו
תגובת מעבר לפי שיטת הקיבול המקובץ עבור קבועי זמן תרמיים
שונים. (Bergman & Lavine, 2017).
מבחינת האנרגיה שעזבה את הגוף, נוכל לחשבה ע”י אינטגרציה על פילוג הטמפרטורה. נקבל ש:
מגבלות שיטת הקיבול המקובץ
בעוד שיטת הקיבול המקובץ פשוטה ונוחה לפתרון בעיות מעבר חום לא במצב מתמיד, היא לא כל כך מדויקת. אנו בעצם מזניחים את פילוג הטמפרטורה במרחב - אנו מניחים שהיא אחידה, מה שלא נכון כמעט תמיד. אבל, נוכל להגדיר לעצמנו קריטריון למתי השימוש בהנחה זו עדיין מביאה לנו תוצאות יחסית מדויקות, כי יש מקרים בהם הטמפרטורה במרחב כן נשאר כמעט אחיד ולכן לא כל כך ישפיע על התוצאות שלנו.
כדי לפתח את קריטריון זה, נביט בלוח הבא עם שטח
השפעת מספר ביו על פילוג הטמפרטורה במצב מתמיד בלוח עם הסעה. (Bergman & Lavine, 2017).
למרות שאנו מניחים מצב מתמיד, ניתן להרחיב את הקריטריון שלנו גם למצבים לא מתמידים. משטח אחד של הלוח נשמר בטמפרטורה
לביטוי בצד ימין יש שם:
הגדרה: מספר ביו
מספר ביו (
) על שם Jean-Baptiste Biot (כנראה לא מבטאים את ה-t בסוף כי הוא אוכל בגטים או משהו) מוגדר כ: כאשר
הוא אורך מתוקן.
זהו מספר חסר ממדי, והוא נותן לנו איזשהו כיוון על מידת הפרש הטמפרטורות במוצק ביחס להפרש הטמפרטורות בין פני המוצק לזורם. הוא גם פשוט היחס בין ההתנגדויות התרמיות.
לכן:
אם
פילוג טמפרטורות לא במצב מתמיד עבור מספרי ביו שונים בלוח המקורר סימטרית ע”י הסעה. (Bergman & Lavine, 2017).
במקרה הכללי, נחשב את מספר ביו באופן הבא:
כאשר
למשל, במקרה המאויר לעיל של לוח המקורר סימטרית עם אורך
אם נדרש קריטריון טיפה יותר מחמיר, אפשר להגדיר את
נשים לב שבמידה ו-
כאשר:
הגדרה: מספר פורייה
המספר
נקרא מספר פורייה: כאשר
הוא דִּיפוּזִיבִיּוּת (diffusivity) של החומר. מספר פורייה הוא מספר חסר יחידות, והוא מאפיין בעיות הולכה בזמן. הוא נותן הערכה כללית לזמן הנדרש לחום להתפזר במרחק אופייני כלשהו.
כעת, נוכל לרשום את המשוואה לפילוג החום בזמן גם כ:
שיטת הקיבול המקובץ הכללית
למרות שהולכה בזמן במוצק לרוב מתחילה מהסעה, ישנם תהליכים אחרים שיכולים לגרום לתחילת שינוי טמפרטורות עם הזמן במוצק. נביט במקרה הכללי שבו מוצק מושפע גם מהסעה, גם מקרינה, וגם משטף חום חיצוני דרך אחד מהמשטחים שלו, ונוסיף על זה גם ייצור חום.
נפח בקרה לשיטת הקיבול המקובץ הכללית. (Bergman & Lavine, 2017).
נניח שבהתחלה הטמפרטורה של המוצק
מחוק הקירור של ניוטון וחוק סטפן-בולצמן:
משוואה זו היא משוואה דיפרנציאלית חלקית לא לינארית, לא הומוגנית ומסדר ראשון. לא ניתן לבצע עליה אינטגרציה לקבלת פתרון מדויק. אבל, כן נוכל למצוא פתרונות מדויקים עבור מקרים פרטיים שלה.
למשל, אם נזניח קרינה, נסמן
עם:
ונקבל שהפתרון הסופי הוא מהצורה:
השפעות מרחביות
במקרה בו המספר ביו לא קטן, אנו חייבים גם להתחשב בגרדיאנטי הטמפרטורה. ממשוואת ההולכה, במקרה המתואר באיור הבא, זה אומר:
לוח סימטרי עם הולכה בצדדים. (Bergman & Lavine, 2017).
נחליף קואורדינטות:
כמו בזרימה, יהיה לנו יותר נוח לתאר את המשוואה בעזרת מספרים חסרי ממד. אצלנו, נבחר ב:
שימו לב!:
מספר פורייה ומספר ביו כפי שהם מוצגים עם אורך מתוקן
בקיבול מקובץ תקפים רק עבור קיבול מקובץ! כאן אנו מגדירים אותם באופן שונה: כאשר
הוא מחצית מאורך הקיר, או פשוט רדיוס הכדור או הגליל.
כך שהמד”ח שלנו היא כעת:
נשים לב שזוהי בדיוק משוואת חום שפתרנו במד”ח, עם תנאי שפה:
^eq-5-39, 5-40
ותנאי ההתחלה:
בעצם המרנו את הבעיה שלנו לבעיה חסרת ממדים שהפתרון החסר ממדי שלה הוא מהצורה:
פתרון מדויק
פתרונות אנליטיים למעבר חום בזמן קיימים למספר גאומטריות פשוטות ותנאי שפה. מספר טכניקות מתמטיות, בהן שיטת הפרדת משתנים, משומשים למטרה זו, ולרוב מוצגים באופן חסר ממדי, ומורכבים מטור אינסופי. אבל, חוץ מעבור מספרים מאוד קטנים של מספר פורייה
נביט במערכת הבאה:
מערכת חד ממדית עם טמפרטורה אחידה התחלתית הנתונה לתנאי הסעה בפתאומיות. (a) לוח פשוט; (b) גליל אינסופי או כדור. (Bergman & Lavine, 2017).
אם העובי קטן יחסית לרוחב והגובה של הקיר, אפשר להניח שההולכה מתרחשת רק בכיוון
פילוג הטמפרטורה המתקבל מפתרון אנליטי הוא:
כאשר המקדם
עם הע”ע
ארבעת השורשים הראשונים למשוואה זו נתונים ב-HTF1_A5 טבלאות להולכה במצב לא מתמיד. הפתרון המדויק ב-(IH5.42a) תקף לכל זמן
קירוב לפתרון
ניתן להראות שעבור ערכי
או:
כאשר
מסקנה חשובה מ-(IH5.43b) היא שהתלות בזמן של הטמפרטורה בכל מקום בלוח היא זהה לזו של אמצע הלוח (
במקרה ומדובר בגליל, הקירוב לפתרון הוא:
כאשר
הגדלים
סך מעבר אנרגיה
בהרבה מן המקרים נרצה לדעת מהו סך האנרגיה שנשארה (או נכנסה) לקיר עד זמן כלשהו
נשווה את האנרגיה המועברת מהקיר
כאשר האינטגרציה מתבצעת לאורך נפח הקיר.
מוצק חצי אינסופי
עבור פרקי זמן מאוד קצרים,
פילוג טמפרטורות במוצק חצי אינסופי במצב לא מתמיד, עבור שלושה תנאי שפה (משמאל לימין): טמפרטורה אחידה, שטף חום אחיד, ומעבר חום בהסעה. (Bergman & Lavine, 2017).
מוצק חצי אינסופי הוא בעצם אידיאליזציה להמון בעיות, בהן בתחילת תהליך המעבר (transient) המוצק הפנימי יותר (הרחוק מהשפה) עדיין לא מרגיש את השינוי בשפת המוצק. כלומר, אנו מניחים ש:
עם הנחה זו ניתן לקבל פתרונות אנליטיים לפילוג הטמפרטורה, שהם די מדויקים עבור
- טמפרטורה אחידה בשפה (
): - שטף חום אחיד בשפה (
): - הסעה בשפה (
):
הפונקציות
תרגילים
תרגיל 1
בקו ייצור, לוחות גדולים בעובי
- הטמפרטורה במרכז הלוח תרד ל-
. - הלוח יאבד
מהסה”כ עודף האנרגיה ההתחלתית האצורה בו ביחס לסביבה.
סכמת הבעיה. (Çengel et al., 2024).
סעיף א’
- הטמפרטורה במרכז הלוח תרד ל-
.
פתרון:
זוהי שאלה של שינוי בזמן ולכן קודם כל נבדוק
קיבלנו ש-
התנאי התחלה שלנו הוא
ולכן:
נמצא כי
כאשר
נציב ונקבל:
סעיף ב’
- הלוח יאבד
מהסה”כ עודף האנרגיה ההתחלתית האצורה בו ביחס לסביבה.
פתרון:
פוטנציאל החום מוגדר ככמות החום שיכולה להשתחרר מהלוח:
נאבד
נציב נתונים ונקבל:
תרגיל 2
מיכל גלילי, דק דופן, בקוטר
פתרון:
נתון שהנוזל מעורבב באופן מתמיד, ולכן אין פילוג טמפרטורה מרחבית בתוך הגליל. לפיכך, נוכל להשתמש במשוואה:
הנפח הוא
הפתרון ההומוגני של המד”ר:
פתרון פרטי:
לכן:
התנאי התחלה הוא
כך שהפתרון שלנו הוא:
מכאן נוכל למצוא שהטמפרטורה לאחר