מערכות משוואות לינאריות
מערכת משוואות לינארית
הגדרה:
יהיו
סקלרים בשדה כאשר ו- . ויהיו נעלמים. 
המערכת הבאה נראת מערכת משוואת לינארית (ממ”ל) שלמשוואות ו- נעלמים: האיברים
נקראים מקדמים ו- נקראים מקדמים חופשיים. 
אםלכל המערכת נקראת ממ”ל הומוגנית. 
אםלכל המערכת נקראת ממ”ל אי-הומוגנית. 
נרצה לכתוב את המערכת בצורה נוחה יותר.
לצורך זה יש לנו 2 הנחות עבודה:
- בכל המשוואות, כל הנעלמים באגף אחד וכל האיברים החופשיים באגף שני.
 - בכל המשוואות, כל הנעלמים מופיעים באותו הסדר.
 אזי, בהינתן ממ”ל כללי, נסמן
מטריצה מסדר שתקרא מטריצת מקדמים. 
נסמןמטריצה מסדר שתקרא מטריצת הנעלמים. 
נסמןמטריצה מסדר שתקרא מטריצת מקדמים חופשיים. 
נקבל:
פתרון של ממ”ל
הגדרה:
תהי
מטריצה מסדר . פתרון לממ”ל הוא וקטור עמודה ב- המקיימת . 
פעולה אלמנטרית
הגדרה:
הפעולות הבאות נקראות פעולות אלמנטריות על שורות מטריצה:
- החלפת שורה
 עם שורה : 
- הכפלת שורה
 בסקלר : 
- הוספה לשורה
 כפולה של שורה : 
פעולה אלמנטרית היא הפיכה
טענה:
לכל פעולה אלמנטרית קיימת פעולה אלמנטרית הפוכה (כלומר המבטלת אותה) שגם היא פעולה אלמנטרית ומאותו הסוג.
מטריצות שקולות שורה
הגדרה:
יהיו
. נאמר כי המטריצה שקולת שורות למטריצה אם מתקבלת מ- ע”י ביצוע מספר סופי של פעולות אלמנטריות על שורות . 
תכונות השקילות שורה
משפט:
תהי
. אזי: 
- רפלקסיביות: המטריצה
 שקולת שורות לעצמה. - סימטריות: אם
 שקולת שורות ל- , אז שקולת שורות ל- . - טרנזיטיביות: אם
 שקולת שורות ל- , וגם שקולת שורות ל- , אז שקולת שורות ל- . 
הערות:
- ליחס בין שני עצמים, שהוא רפלקיטבי, סימיטרי וטרנזיטיבי, קוראים יחסי שקילות.
 - לפי סעיף 2, הכיוון לא משנה ולכן ניתן לומר שהמטריצות שקולות שורה מבלי לציין מי שקולת שורות למי.
 
אלגוריתם: דירוג מטריצה
הגדרה:
תהי
. ביצוע פעולות אלמנטריות על שורות מטריצה נתונה במטרה לקבל מטריצה מדורגת נקרא דירוג, או לדרג מטריצה. 
אם נרצה לקבל מטריצה קנונית נאמר לקנן (לא מושג רשמי).
כיצד מדרגים מטריצה?
- מתחילים מהעמודה הראשונה משמאל ששונה מ-
 . - מומלץ שהאיבר המוביל יהיה שווה ל-
 . - באמצעותו, ורק באמצעותו, מאפסים כלפי מטה את כל האיברים שתחתיו. נזהרים שלא לשנות את השורה המשמשת לשינוי שורות אחרות.
 - עוברים לאיבר המוביל הבא בתור תוך התקדמות כלפי מטה וימינה.
 - חוזרים על התהליך החל משלב 2 ועד לקבלת מטריצה מדורגת.
 
אלגוריתם: קינון מטריצה
- מתחילים מהעמודה האחרונה משמאל ששונה מ-
 . - חובה שהאיבר המוביל יהיה שווה ל-
 . - באמצעותו, ורק באמצעותו, מאפסים כלפי מעלה את כל האיברים שמעליו. נזהרים שלא לשנות את השורה המשמשת לשינוי שורות אחרות.
 - עוברים לאיבר המוביל הבא בתור תוך התקדמות כלפי מעלה ושמאלה.
 - חוזרים על התהליך החל משלב 2 ועד לקבלת מטריצה קנונית.
 
כל מטריצה שקולת שורות למטריצה קנונית יחידה
משפט:
כל מטריצה
שקולת שורות למטריצה מדוגרת וכן שקולת שורות למטריצה קנונית אחת ויחידה. 
מטריצות שקולות שורה אמ”ם הן שקולות שורה לאותה מטריצה קנונית
משפט:
יהיו
, אז ו- שקולות שורה אמ”ם הן שקולות שורה לאותה מטריצה קנונית . 
דרגת מטריצה
הגדרה:
תהי
. הדרגה של המטריצה שווה למספר השורות השונות מ- במטריצה מדורגת, השקולת שורות ל- . מסמנים: . 
הערות:
- זוהי הגדרה זמנית. הגדרה יותר מדויקת תופיע בהמשך.
 - מההגדרה נובע, שאם רוצים לדעת מה הדרגה של מטריצה חייבים:
 
- קודם לדרג, לקבלת מטריצה מדורגת השקולת שורות ל-
 . - אחרי הדירוג למנות את מספר השורות השונות מ-
 . 
- מספיק לדרג מטריצה כדי לקבל את הדרגה. לא חייבים לקנן אותה.
 
מטריצת המקדמים המורחבת
הגדרה:
תהי ממ”ל
כאשר המטריצה מסדר נקראת מטריצת המקדמים המורחבת של המערכת. 
דוגמאות:
מערכות שקולות
הגדרה:
יהיו
ו- שתי מערכות משוואות לינאריות. המערכות נקראות שקולות אם יש להן את אותו אוסף פתרונות. 
מטריצות מקדמים מורחבות שקולות שורה גורר מערכות שקולות
משפט:
אם המטריצות
ו- מסדר שקולות שורה אז המערכות ו- הן שקולות. 
הערות:
- ההיפך לא נכון. כלומר אם המערכות
 ו- הן שקולות, לא נובע שהמטריצות ו- הן שקולות שורה, כי הן בהכרח מאותו הסדר. אם הן כן מאותו הסדר, אז היפך זה כן נכון. 
אלגוריתם: שיטת האלימניציה של גאוס
בהינתן ממ”ל 
- נבנה את מטריצת המקדמים המורחבת 
 . - נדרג את המטריצה 
 . - נפתור את המערכת ע”י חילוץ והצבה מלמטה למעלה.
מאוד ופעולות דירוג נותנות מערכות שקולות וכל מטריצה שקולת שורה למטריצה מדורגת, הרי שתמיד ניתן לפתור מערכת בשיטה זו. 
דוגמאות:
- פתרו את המערכת הבאה:
 
הקשר בין מספר פתרונות של ממ”ל ודרגת המטריצה
משפט:
תהי
ממ”ל. כאשר ו- שדה אינסופי. אזי: 
- למערכת אין פתרונות אמ”ם
 . - למערכת פתרון יחיד אמ”ם
 . - למערכת אינסוף פתרונות אמ”ם
 . 
מערכות הומוגניות ואי-הומוגניות
הפתרון הטריוויאלי של מערכת הומוגנית
מסקנה:
לממ”ל הומוגנית
תמיד יש פתרון. 
הוכחה:
הגדרה:
הפתרון
נקרא הפתרון הטריוויאלי של המערכת. 
מסקנה:
אם לממ”ל הומוגנית יש פתרון יחיד אז פתרון זה הוא בהכרח הפתרון הטריוויאלי.
מסקנה:
אם השדה
הוא אינסופי ולממ”ל הומוגני יש פתרון לא טריוויאלי אז לממ”ל יש אינסוף פתרונות. 
המערכת ההומוגנית המתאימה
הגדרה:
תהי
ותהי ממ”ל אי הומוגנית. הממ”ל נקראת המערכת ההומוגנית המתאימה. 
הערות:
- ממ”ל הומוגנית אחת מתאימה להרבה מאוד ממ”ל אי הומוגניות.
 - למערכת ההומוגנית תמיד תהיה פתרון אבל לאי-הומוגנית לא בהכרח.
 
הקשר בין פתרון ממ”ל הומוגנית ואי הומוגנית
משפט:
תהי
ויהי פתרון לממ”ל אי הומוגנית . יהי פתרון אחר של הממ”ל , אז קיים פתרון של הממ”ל ההומוגנית המתאימה , כך ש: 
