וקטור מודלי הוא עד כדי כפל בקבוע, ויהיה לנו נוח לעבור עם מודים מנורמלים:
כאשר נבחר כך ש:
מה שאומר ש:
כלומר, כל מוד מחלקים ב- כך שמקבלים מוד מנורמל מסה. כעת נוכל להרכיב את המטריצה המודלית הטבעית:
שאלה 8
נשים לב ש:
וגם:
כעת, בעזרת המטריצה המודלית אנו יכולים לבצע מעבר בסיס למשוואות התנועה כדי לקבל משוואות תנועה שהן לא מצומדות. אנו עושים זאת בעזרת קואורדינטות מודליות טבעיות שמוגדרות ע”י:
כלומר, אנו מתארים את הקואורדינטות המוכללות כקומבינציה לינארית של עמודות . כלומר, מתארים את זוויות המערכת כקומבינציה לינארית של המודים. נציב את מערכת הקואורדינטות במשוואות התנועה:
נכפיל ב- משמאל:
נישאר עם:
קיבלנו 2 משוואות לא מצומדות. אם אין כוחות חיצוניים:
שאלה 9
נניח כעת ש:
כאשר נציב בחזרה בתדירויות הטבעיות נקבל את הביטויים הפשוטים הבאים:
וגם:
כך שלפי :
נשים לב גם ש:
בהינתן תנאי התחלה ללא מהירות:
נמיר לתנאי התחלה במובנים של הקואורדינטות המודליות :
נזכור ש- , ולכן ולכן נוכל לרשום את תנאי התחלה בצורה הבאה:
נחזור למשוואות התנועה הלא מצומדות שקיבלנו בשאלה קודמת:
נזכור שעבור עירור חופשי תגובת המערכת הרמונית, ולכן נוכל להניח פתרון מהצורה:
כאשר היא למעשה תדירות הפעימות ו- היא התדירות הממוצעת (התדירות המהירה).
בהנחה ואמפליטודת המעטפת של שתי המטוטלות משתנה באופן איטי ביחס לתנודות המהירות של המטוטלות, נוכל לרשום:
עם הנחה זאת, יתקיים:
לכן, במקרה הספציפי הזה, עם תנאי ההתחלה האלו, וקבוע קפיץ חלש זה, נוכל להתייחס לפונקציות ו- כפונקציות הרמוניות עם תדירות ואמפליטודות המשתנות באופן איטי לפי ו- , בהתאמה.
שאלה 11
איור 5: תגובת המערכת בחישוב נומרי ואנליטי לאחר לינאריזציה.
שאלה 12
משוואות התנועה בקואורדינטות מודליות הן:
כאשר הוא וקטור העומסים, ו- היא מטריצת הריסון מודלית שנמצא אותה בהמשך. שאר הגדלים זהים לגדלים שקיבלנו ב[[#חלק ב’#שאלה 8|שאלה 8]].
עבור תנאי התחלה כללי, אנו יודעים שבמצב מתמיד הפתרון הוא מהצורה:
נציב במשוואות התנועה המודליות ונקבל (לאחר חילוק ב-):
כאשר הוא:
נעביר אגף:
נעבור לקואורדינטות פיזיקליות. כיוון ש- , אז:
היפוך של מטריצה אלכסונית הוא פשוט לחלק באיברי האלכסון. יותר נוח להציג את חישוב זה כמה שנקרא סכום מודלי:
עלינו רק למצוא מהם ו-.
נשים לב שבמערכת המקורית ([[#חלק ב’#שאלה 4|שאלה 4]]), מאחר וכעת יש ריסון, מטריצת הריסון היא:
נניח כי , אחרת לא נוכל לקבל ריסון מודלי, ואנו לא יודעים לפתור את הבעיה. לכן:
נוכל ממנה לחשב את מטריצת הריסון המודלית פשוט ע”י טרנספורמציה לפי :
מאחר והצורה הסטנדרטית של היא:
נסיק כי:
מצאנו את כל הביטויים עבור , ולכן אנו יודעים לנסח את תגובת המערכת במצב מתמיד:
שאלה 13
נשים לב שעם התנאים הנתונים, אנו מקבלים את אותם הערכים מ[[#חלק ב’#שאלה 9|שאלה 9]], רק הפעם נוכל כבר להציב ערכים כדי לפשט את הבעיה. בנוסף, נניח ש- ונמצא את התדרים המתאימים:
ואז המטריצה המודלית:
נניח כי הריסון הנתון הוא ריסון מודלי, כך ש:
לכן, לפי ו-, התגובה במצב מתמיד (רק האמפליטודה) היא:
נוכל כעת לפתח את תגובת התדירות באופן גרפי:
איור 6: תגובת התדירות של המערכת הנתונה.
ניתן לראות שאנו מקבלים אנטי-רזוננס עבור בתדירות בין ו-, בעוד הרזוננס בתדירות הטבעית השנייה, , לא מושפע כלל כתוצאה מהריסון, מאחר ו- .
נתמקד כעת רק ב-, ונריץ עבור ערכי שונים:
איור 7: תגובת התדירות של עבור ערכי שונים. זהה בכולם, בעוד תלוי ב-.
נשים לב שבתדירות המוד הראשון, , לא משנה מהו , ההגבר יישאר זהה.